החלטה בתיק ס"ע 36080-12-11

1.         בפני בקשה לפטור את המבקש מתשלום אגרה בסך 714 ש"ח.

2.                     מושכלות ראשונים הם, כי על בעל דין היוזם הליך שיפוטי חלה חובה ראשונית לשלם בעדו אגרת משפט. הטעם לעקרון זה כפול: ראשית - בעל דין הפונה לערכאת שיפוט נדרש לשלם עבור השרות שהוא מקבל מרשויות השיפוט של המדינה ושנית - תשלום אגרה מעיד על רצינות ההליך במתכונת שהוא מוגש ומונע נקיטת הלכי סרק או ניצול לרעה של ההליך השיפוטי (ראו לדוגמא: רע"א 11644/04 מרכז ע"ש ורה סלומונס נ' הנהלת בתי המשפט (ניתן ביום 9.1.2005)).

3.         יחד עם זאת, תקנה 12 לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות) התשס"ח - 2008 (להלן - "התקנות") קובעת כי בית הדין יפטור תובע מתשלום אגרה אם יוכיח התובע כי הוא מחוסר יכולת כלכלית לשלם את האגרה וכי ההליך בו נקט מגלה עילה. תכליתה של תקנה 12 לתקנות ליצור שיוויון בין הבאים בשערי בית הדין, בין העני והחלש לבין העשיר והחזק. שיוויון זה מעניק זכות יסוד לעובד והיא חופש הגישה לבית הדין לשם הגשת תביעתו.

בהקשר זה, יפים דבריו של כב' השופט חשין שקבע, כי:  "דלתותיהם של בתי - המשפט פתוחות לרווחה לפני המבקשים סעד, ויכולת הפניה לבתי - המשפט היא מזכויות היסוד של האדם" (ע"א 597/90 רוזין נגד בן נון פ"ד מו' (3) 742,738).נ

4.                     כבר נקבע כי "תקנה 12 לתקנות האגרות קובעת כי הזכאות לפטור מאגרה מותנית בחוסר יכולת כלכלית המוכחת על פי הקריטריונים שנקבעו בהן, והיותו של ההליך מגלה עילה. תנאים אלה שנקבעו בתקנות הם תנאים מצטברים והנטל להוכחתם מוטל במלואו על מבקש הפטור מאגרה" (בש"א 675/09 אברהם פלקסר - נשיץ, ברנדס ושות' עו"ד, מיום 14.2.10; ערעור על ההחלטה נדחה - עא"ח 8/10 אברהם פלקסר - נשיץ ברנדס ואח', מיום 10.6.10).

5.         היינו, על הגורם השיפוטי הבוחן בקשה לפטור מאגרה לבדוק קיומם של שני תנאים מצטברים - ראשית, "היותו של ההליך מגלה עילה", ושנית, העדר יכולת כלכלית, כאשרהגשת בקשה לפטור מאגרה מחייבת את בעל הדין "להתפשט" ולמסור תמונת מצב מלאה על מצבו הכלכלי, שכן המבקש פטור "מחמת עוניו..." להתכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי " (רע"א 3297/90 רביבו נגד בנק הפועלים, דינים עליון, כרך כח', 824; בבה"נ 6857/00 רוטה נגד נצבטייב והיועץ המשפטי לממשלה, פ"ד של כב' השופט בועז אוקון). שני התנאים הנזכרים כרוכים זה בזה כך שככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן יהא להקל במבחן הכלכלי, ולהיפך. עם זאת חייב להתקיים רף מינימאלי של כל אחד מהתנאים, וככל שהתובענה אינה מגלה עילה - כמו גם ככל שהמבקש אינו מוכיח העדר יכולת כלכלית - די בכך כדי לדחות את הבקשה. ככל שהתנאים מתקיימים אך לא בעוצמה מספקת על מנת ליתן פטור, מאפשר סעיף 12(ו) לתקנות האגרות מתן החלטה מרוככת יותר בהתרת תשלום האגרה  " לשיעורין, ובתוך הזמן שייקבע".

6.         בענייננו, לאחר שעיינתי בכלל החומר שבתיק החלטתי כי יש מקום לפטור את המבקש מתשלום אגרה בגין חלק מרכיבי התביעה ובגין חלק אחר מרכיבי התביעה לאפשר לו לשלם את האגרה ב- 2 תשלומים, מהנימוקים, כדלקמן:

            האחד : באשר להעדר יכולת כלכלית יובהר, כי המבקש הצביע על קושי מסויים בתשלום האגרה, אך לא על היעדר יכולת כלכלית באופן מוחלט. בהקשר זה אציין, כי החשבונות שצירף המבקש לבקשה (ארנונה, חשמל, מים וכו') חלים על כל אזרח במדינה ולא ניתן לפטור תובע מתשלום אגרה אך ורק ומשום שהוא נדרש בתשלומם. בכל מקרה, כאמור, אני מוכן להניח כי למבקש קושי מסויים בתשלום האגרה.

            השני : עיון בכתב התביעה מעלה כי עניינה של התביעה הוא מימוש זכויות בגין פיטוריו של המבקש. המבקש טוען כי פוטר בחוסר תום לב, בזמן מחלה וללא קיום שימוע והוא עותר לתשלום פיצויי פיטורים, הודעה מוקדמת לפיטורים, פיצוי בגין אי עריכת שימוע, עוגמת נפש ופיצוי על אי העברת תשלומים לקרן פנסיה.

המשיבה טענה בתגובה לבקשה למתן פטור מאגרה כי המבקש חתם על הסכם פשרה (אשר עותק ממנו לא הועבר לעיון בית-הדין) בנוכחות נציג הסתדרות אשר הסביר למבקש את משמעות חתימתו על ההסכם וכן כי המשיבה הפרישה בגין המבקש תשלומים לקופת גמל בהראל -פנסיה, כאשר עומדת לזכותו בחשבון הפיצויים סכום בסך 3,465 ש"ח. בהקשר זה יצויין, כי מעיון בתלוש השכר שצורף לכתב התביעה מעלה, כי המשיבה ניכתה בגין התובע תשלום בגין "הראל פנסיה".

עוד עולה מעיון במכתב הפיטורים שצורף לכתב התביעה, כי לטענת המשיבה המבקש פוטר לאחר קיום שיחת שימוע (סעיף 1 למכתב).

7.                     לנוכח האמור לעיל, עיון בכתב התביעה על נספחיו מעלה, כי לא ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי עילות התביעה לתשלום 3,935 ש"ח בגין פיצויי פיטורים (7,500 ש"ח שנתבעו בכתב התביעה בהפחתת הסכום הקיים בקופת הפיצויים), דמי הודעה מוקדמת ושלושה חודשי פיצוי בגין אי עריכת שימוע אינן מגלות עילה. בהקשר זה אציין, כי לא נעלמה מעיני טענת המשיבה לפיה המבקש חתם על הסכם פשרה. יחד עם זאת, ב"כ המבקש בתגובתו מיום 15.1.2012 טען בהתייחס להסכם הפשרה כי המשיבה ניצלה את חולשתו הגופנית והנפשית של המבקש על מנת להחתים אותו על המסמך בו הוא נדרש לוותר על זכויות מכוח חוק מגן. לפיכך, שאלת נסיבות חתימת המבקש על הסכם הפשרה טעונות בירור עובדתי מעמיק ולא ניתן לשלול את זכאותו של המבקש על הסף כבר בשלב מקדמי זה.

8.         לעומת זאת, ההליך בגין רכיבי התביעה לאי העברת תשלומים לקרן פנסיה, שלושה חודשי פיצויי בגין אי עריכת שימוע ועוגמת נפש (שהינו רכיב תביעה שממילא בתי הדין לעבודה נוטים לאשרו במקרים נדירים וחריגים), אינו מגלה, על פני הדברים, עילת תביעה.

בהקשר לעילת השימוע, אזי הגם שגרסת המשיבה היא כי נערך למבקש שימוע (כעולה ממכתב הפיטורים), הדבר טעון בירור עובדתי ולא ניתן לקבוע כבר בשלב זה כי ההליך בגין רכיב זה אינו מגלה עילה. יחד עם זאת, סכום הפיצוי שנתבע הינו, על פני הדברים, גבוה ולפיכך הועמד סכום הפיצוי לעניין הפטור מאגרה לגבי רכיב זה על שלושה חודשים.

9.                     בנסיבות אלה, הריני פוטר את המבקש מתשלום אגרה בגין חלק מרכיב התביעה לפיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וכן בגין שלושה חודשי פיצוי עבור רכיב התביעה לפיצוי בגין פיטורים ללא שימוע. לעומת זאת, בגין יתר רכיבי התביעה הריני מתיר למבקש לשלם את האגרה בשני תשלומים שווים ורצופים. בכך בית הדין מאזן בין זכות המדינה לקבלת תשלום המופנה לקופת המדינה תמורת שירות משפטי בערכאותיה מחד גיסא, לבין זכות הגישה של המבקש לבית המשפט ואי נעילת דלתות בית המשפט בפניו מאידך גיסא.

5129371

5129371

XXXXXXXXXXXXXXXX

10.         סוף דבר - סכום התביעה בגינו לא מצאתי לנכון לפטור את המבקש מתשלום אגרה עומד על סך 45,000 ש"ח (מעוגל לצרכי נוחות) - וסה"כ 450 ש"ח. לפיכך, המזכירות תשלח למבקש (התובע) שני שוברים לצורך תשלום האגרה בסך 225 ש"ח. כמו כן המזכירות תעקוב אחר תשלום האגרה ע"י התובע.